קטגוריה: עריכה לשונית

סדר המילים במשפט

ההפגנות עלולות להגביר את ההדבקה אבל כשל כוח העם.

ועכשיו המשפט בסדר הפוך –

כשל כוח העם אבל ההפגנות עלולות להגביר את ההדבקה.

גם מיקום המילה במשפט משחק תפקיד חשוב!

למקומן של מילים במשפט יש השפעה על המשמעות.

לפעמים ההשפעה זניחה, כמו במשפט:

אני אוהב מאוד את הבית שלי.

אוהב אני מאוד את הבית שלי.

וכמו במשפט:

אוכלוסיית היונים בארץ גדלה בגלל אספקת מזון רבה מצד האדם.

בגלל אספקת מזון רבה מצד האדם גדלה אוכלוסיית היונים בארץ.

בעברית כללי סדר המילים במשפט גמישים מכללים אלו בשפות אחרות כאנגלית.

ועדיין יש כללים שצריך לציית להם.

לפעמים חשוב לשנות את הסדר כדי להבהיר את הנאמר, כמו במשפט:

אותם עסקים, שבימים כתיקונם הם פורחים ומשגשגים ובעליהם אף מסייעים לאחרים מתוקף הצו "ואהבת לרעך כמוך", עלולים לקרוס.

מתוקן:

עלולים לקרוס אותם עסקים, שבימים כתיקונם הם פורחים ומשגשגים ובעליהם אף מסייעים לאחרים מתוקף הצו "ואהבת לרעך כמוך".

שיפור הניסוח

כמו צייר היושב מול הכן, מתרחק שתי פסיעות לאחור ומצמצם את עיניו בשביל לראות את התמונה בהיבט אחר כדי לשפרה ולהעשירה – כך העורך. הוא קורא את הכתוב פעם, פעמיים ולפעמים שלוש. מתרחק, חושב ו… משפר. העריכה משפרת את הניסוח והופכת אותו – כשצריך – לתקני, בריא, הגיוני ואסתטי.

קבלו דוגמה:

מוריטה נוהגת לחמם במיקרוגל את הסבונים העגולים שהיא קונה לגילוף, 15 שניות במיקרוגל וכך הם נוחים וידידותיים יותר לעבודה.

אז מה אני בעצם עושה? 

כללי הכתיב

איך כותבים – ורדים או וורדים? איתִי או אתי? להשאר או להישאר?

סוגיית הכתיב המלא/חסר היא סוגיה חשובה וכבדת משקל בעריכה.

מטרתם העיקרית של כללי הכתיב חסר הניקוד היא להקל את הקריאה ולהבהיר את הטקסט ככל האפשר. הדבר ניכר בפרט בכללים המעודכנים (מסיוון תשע"ז). אלו כללים שנוסחו לאחר היסטוריה לשונית בעלת תהפוכות בתחום, ויש בהם היגיון רב.

הקטע הזה, למשל, טעון כמה תיקוני כתיב:

כדי לא לקבל מונומנט פיסולי במרכז הבית בין הסלון לפינת האוכל או חויה של אנדרטה מיד כשפותחים את הדלת הראשית, יש לתאם את מיקום המדרגות ביחד עם בחירת כוון הכניסה הרצוי בהתחשב בחוייה שרוצים להשיג בחלל, האם רצוי סוג של מבואה המייצרת פרטיות על-ידי חסימה או דוקא מיקום צדדי למדרגות המייצר הזמנה פנימה, פתיחות וזרימה.

התיקונים: חוויה, מייד, בחוויה, דווקא.

פאסה

לחוסר ידע יש הומור משלו: ערבוב ביטויים זה בזה יוצר ביטויים חדשים ומגוחכים לעיתים.

למשל:

סגנון הלבוש ההוא כבר פאסה מן העולם והוא אינו מקובל בימינו.

יש פה הכלאה של שני ביטויים: פאסה – עבר, חלף (passé, צרפתית)

פס מן העולם – כלה, תם.

המשמעות של ביטוי א' דומה מאוד לזו של ביטוי ב', אך בין המילים פס ופאסה אין שום קשר, ולכן חיבורם לביטוי אחד הוא חיבור עילג-משעשע. תם זמנו, ובמילה אחת – פָּאסֶה!

אז מה נכון לומר? אחת משתי האפשרויות:

• סגנון הלבוש ההוא כבר פאסה.
• סגנון הלבוש ההוא כבר פס מן העולם.

אז מה אני בעצם עושה?

עריכת תוכן

בעריכת התוכן מתוקנות עובדות משובשות. כמו כן מטופלים כפילות, חוסר התאמה בין חלקי הטקסט, משפטים שאינם מחדשים דבר, מילים מיותרות.

עריכה מסוג זה נשענת על ידע עולם רחב, על היגיון ועל הבנה סמנטית.

דוגמאות? בבקשה:

ידע עולם –

• …כדברי דוד המלך עליו השלום: "דבר שקר ישנא צדיק".

            …כדברי שלמה המלך עליו השלום: "דבר שקר ישנא צדיק". 

משמעות של מילים (סמנטיקה) –

• יוסף שכנע את ידידו לקנות את המוצר, אבל הידיד סירב.

יוסף ניסה לשכנע/שידל את ידידו לקנות את המוצר, אבל הידיד סירב.

• אחד מעשרת הדיברות הוא דִּבֵּר (לא דִּבְּרָה). צורת הריבוי דִּבְּרוֹת אינה מעידה כי זהו שם עצם זכרי. הרי גם השם חַלּוֹן – כמו שמות זכריים רבים – הוא ברבים חַלּוֹנוֹת, ועדיין היחיד אינו חַלּוֹנָה.

• ברשותכם, ציטוט:

במהירות רבה התפתחה צרמוניה סביב העסקתו של המנהל החדש.

מה פירוש המילה צרמוניה?

לפי מילון אבן שושן: טקס, סדר המנהגים והפעולות במעמד רשמי מסוים.

ממש לא מה שחשבנו…

נכון, משקל המילה צרמוניה דומה לזה של הרמוניה, שמשמעה ידוע. תוסיפו לכך את השורש צר"ם והרי לנו מתכון לשיבוש רוֹוֵח!

מה יעשה הכותב ולא ישבש?

באמת מה?

אני מציעה פתרון פשוט מארגז הכלים שלי – בדיקת מילים 'חשודות' הנסמכת על ידע סמנטי עשיר.

פיסוק*

סימני הפיסוק מסייעים להבנת הכתוב. הם מרמזים על מבנה המשפט ועל הטעמתו ומפיחים חיים בטקסט.

כללי הפיסוק אינם נוקשים, ועריכה ערנית מחוללת בהם שינויים המיטיבים עם הטקסט.

למשל – העורך ידלל את הטקסט מסימני פיסוק כשלפי שיקול דעתו הם מעמיסים מדי, כל זאת עם מודעות לכללי הפיסוק ובמסגרתם. ידיעת כללי הפיסוק על בוריים היא זו שמאפשרת לעורך גמישות במקרה הצורך.

למשל:

הפלסטיות של מערכת העצבים מאפשרת לה להתאים את פעילותה לשינויים בתנאים הסביבתיים[1], על סמך ניסיון קודם. זהו המנגנון המאפשר למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה. בעקבות זאת היא מאפשרת בין היתר גם את הצבירה של הידע הכללי במהלך חיי האדם.

הידע הכללי שנרכש מאוחסן בזיכרון. זיכרון סמנטי הוא אחד משני סוגי הזיכרון המפורש,[2] שהוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך. זהו זיכרון של ידע כללי ועובדות. (ויקיפדיה)

[1] מחיקת פסיק בהתאם לכללי הפיסוק.

[2] תוספת פסיק. אפשרית לפי הכללים אך לא מחויבת.